למה פרויקטים נכשלים למרות שיש מפקח?

האשליה הגדולה של תעודת הביטוח בפרויקט

רבים נוטים לחשוב שעצם הנוכחות של גורם מקצועי באתר הבנייה מהווה תעודת ביטוח הרמטית מפני כל תקלה אפשרית. מחשבה זו מובילה לא פעם לשאננות מוגזמת או לחלופין לחוסר הבנה של תפקידו האמיתי של מנהל הפרויקט. מפקח אינו קוסם ואינו יכול לתקן בדיעבד טעויות שנוצרו כתוצאה מהתנהלות עצמאית ושגויה של בעלי הנכס. לאורך למעלה משלושים שנות ניסיון בענף הבנייה והתשתיות נתקלתי באינספור מקרים בהם לקוחות שילמו ממיטב כספם עבור ליווי מקצועי אך במו ידיהם הכשילו את הפרויקט בשל התנהלות לקויה מול הקבלנים בשטח.

מעורבות יתר של הלקוח וסיכומים ישירים מול הקבלן

אחת הסיבות הנפוצות וההרסניות ביותר לכישלון פרויקט היא שבירת שרשרת הפיקוד. מנהל פרויקט נשכר כדי להיות החוצץ המקצועי בין הלקוח לבין הקבלן המבצע. תפקידו הוא לוודא שכל אלמנט מבוצע על פי התוכניות התקנים וההסכמים. עם זאת פעמים רבות לקוחות מגיעים לאתר הבנייה משוחחים ישירות עם הפועלים או מנהל העבודה ומסכמים על שינויים תוספות או קיזוזים ללא ידיעת הגורם המפקח.

כאשר לקוח מסכם דברים ישירות מול הקבלן הוא מבטל הלכה למעשה את יכולת הבקרה של מי ששכר. הקבלן עשוי לבצע עבודה באיכות ירודה או להשתמש בחומרים שאינם תקניים רק כדי לרצות את הלקוח שביקש להוזיל עלויות. כאשר מתגלה הכשל הגורם המפקח עומד חסר אונים שכן השינוי מעולם לא עבר את אישורו ההנדסי. התנהלות זו יוצרת כאוס מוחלט גורמת לבלבול בקרב העובדים ומובילה בהכרח לליקויים שקשה ויקר מאוד לתקן לאחר מכן.

הסכנה בהסכמות בעל פה

כל שינוי בתוכנית מחייב תיעוד ובדיקת היתכנות. קבלנים רבים מנצלים את תמימותם של לקוחות ומציעים להם פתרונות מהירים וזולים תוך הבטחה שהכל יהיה בסדר. ללא עין מקצועית שבוחנת את משמעות השינוי למשל העברת נקודת אינסטלציה ללא שיפוע מתאים הלקוח מזמין לעצמו נזקים עתידיים ודאיים. חשוב להבין שכל שינוי דורש אישור מסודר בכתב.

הגעה מאוחרת מדי לפרויקט

טעות קריטית נוספת היא שילוב של גורם מקצועי רק כאשר הפרויקט כבר נמצא בעיצומו או גרוע מכך כאשר מתחילים להתגלות ליקויים ובעיות מול הקבלן. יזמים ובעלי נכסים פרטיים מנסים לעיתים לחסוך בעלויות בשלבים הראשונים וחושבים שיוכלו לנהל את שלב השלד או ההריסה בעצמם. הם מזעיקים עזרה רק כאשר הם מרגישים שאיבדו שליטה.

כאשר איש מקצוע נכנס לפרויקט באיחור הוא מוגבל ביכולתו למנוע כשלים שכבר יושמו בשטח. מערכות אינסטלציה שנקברו תחת הבטון יסודות שיצקו ללא בדיקת מעבדה או קירות שנבנו ללא איטום ראוי הם ליקויים שלעיתים אי אפשר לראות בעין רגילה ללא הריסה מחודשת. בדיוק מסיבה זו אנו מדגישים תמיד את החשיבות העצומה של קבלת ייעוץ לפני שיפוץ או בניה כדי לבנות תוכנית עבודה מסודרת למנוע טעויות תכנוניות ולוודא שהקבלן הנבחר אכן מסוגל לעמוד בדרישות. נוכחות מקצועית משלב התכנון היא המפתח למניעת אסונות הנדסיים.

בחירת איש מקצוע ללא הסמכה או ניסיון מתאים

שוק הבנייה בישראל רווי באנשים המכנים עצמם מומחים או מנהלי פרויקטים אך בפועל חסרים את ההכשרה האקדמית או ההנדסית הנדרשת. ניהול ובקרה אינם מסתכמים בהגעה לאתר מדי בוקר וחלוקת הוראות לפועלים. נדרשת הבנה עמוקה בתורת הבנייה בקריאת תוכניות מורכבות בהיכרות עם תקני הבטיחות והאיכות של מנהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון ובהבנת תהליכי התקשרות בין החומרים השונים.

לקוחות רבים בוחרים את המלווה שלהם על בסיס הצעת המחיר הזולה ביותר מבלי לבדוק האם מדובר בקבלן רשום בעל רקע בביצוע וניסיון מוכח. אדם שאין לו ידע נרחב בתחום של הנדסה אזרחית או הבנה מעמיקה במערכות תשתית עלול לאשר עבודות לקויות פשוט משום שהוא אינו יודע לזהות את הכשל. כאשר בוחרים שירות של ניהול פרויקטים בבניה חובה לוודא שאיש המקצוע מביא עמו ערך מוסף יכולת זיהוי כשלים סמויים וסמכות מקצועית שקבלנים מכבדים.

חוסר הגדרה ברורה של תחומי אחריות בהסכם ההתקשרות

כשל נפוץ נוסף טמון בשלב החתימה על ההסכם מול הגורם המלווה. פרויקטים נופלים בין הכיסאות כאשר לא ברור מי אחראי על מה. האם המלווה אחראי גם על תיאום תוכניות מול היועצים השונים? האם הוא אמור להיות נוכח באתר באופן יומיומי או רק בצמתים מרכזיים? האם הוא מאשר את החשבונות של הקבלן לפני ביצוע תשלום?

כאשר אין חוזה עם מפקח בניה שמפרט בצורה מדוקדקת את מסגרת התפקיד נוצרים חללים ריקים שדרכם חודרים הליקויים. הלקוח מצפה לדבר אחד המלווה פועל לפי הבנה אחרת והקבלן מנצל את השטח האפור כדי לחסוך בזמן עבודה ובחומרים.

פשרות כואבות בבחירת קבלנים ותקציב לא ריאלי

לעיתים מנהל הפרויקט עושה את עבודתו נאמנה מתריע על בעיות ופוסל עבודות לקויות אך הלקוח משיקולי תקציב מחליט להתעלם ולהמשיך הלאה. בעלי נכסים רבים יוצאים לפרויקט עם תקציב לא מציאותי ולוחצים על המערכת לקצץ בעלויות בכל מחיר. הפשרות הללו באות לידי ביטוי בבחירת קבלנים חסרי ניסיון רכישת חומרים זולים ללא תו תקן וקיצור תהליכי עבודה הכרחיים כמו זמני התייבשות של איטום או יציקות.

במצב כזה גם איש המקצוע הטוב ביותר יעמוד חסר אונים. כאשר הוא פוסל מערכת אינסטלציה שבוצעה בצורה חובבנית אך הלקוח מסרב לממן את התיקון בטענה של חוסר תקציב הפרויקט נידון לכישלון מראש. שירותי פיקוח על עבודות שיפוצים נועדו לשמור על האינטרס שלכם אך הם אינם יכולים להחליף קבלת החלטות נבונה של בעל המאה. התעקשות על זול עולה בסופו של דבר ביוקר רב בעיקר כאשר מדובר בתשתיות ובמערכות סמויות מן העין.

חוסר הבנה של תהליכי בקרת איכות

השלב הסופי של כישלון למרות קיומו של מלווה מקצועי מתרחש כאשר אין מתודולוגיה ברורה של בקרת איכות לאורך הפרויקט. מלווה שרק מסתכל על הדברים מלמעלה ולא מבצע בדיקות עומק למשל בדיקת הצפה לחדרי רחצה בדיקת לחץ למערכות מים או וידוא שיפועים לפני ריצוף מפספס את ליבת התפקיד. ההבדל בין פרויקט מוצלח לפרויקט כושל נמצא בפרטים הקטנים ביותר באותן מערכות שנסגרות מאחורי קירות גבס או תחת הריצוף ודורשות עין של קבלן מנוסה שיודע בדיוק היכן קבלנים נוטים לקצר תהליכים.